#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סח. אלו שלשה דברים שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא ומדוע באמת תקנום? 	"1. מעמד שלשתם שלא יצטרך לטרוח ולעשות קנינים. 2. הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפטרופיא משום דלא שביק לבריה ויהיב לאחריניה ואין דרך לעשות כן אלא לחלוק לה כבוד ולמנותה אפטרופיא. 3. המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו, כשהאב מסיר כל מה שיש לו מן הבית סומך הבן על כך שיהיה לו [ובתוס' הרא""ש כתב שניכרים הדברים שדעתו היתה ליתנו לבן]."	גיטין גמ' ותוס' יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ע. הולך מנה לפלוני שאני חייב לו או פקדון שיש לו בידי האם חייב באחריותו והאם יכול לחזור בו? 	"הולך מנה לפלוני שאני חייב לו לרב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר ושמואל אמר מתוך שחייב באחריותו אם בא לחזור חוזר. ותניא כוותיה דרב. הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי חייב באחריותו ויכול לחזור בו ואם הוחזק כפרן אינו יכול לחזור בו <sup>כז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br><br>כז.  כתב הרשב""א יד, א ד""ה אמר רבי זירא וה""ה אם שליח זה גברא מהימנא הוא לגבי מפקיד וכל יומא הוה מפקיד איהו נמי גביה אינו יכול לחזור בו דהא השתא לא מצי למימר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר, וכן נמי אי שדר ליה מפקיד פלניא גברא מהימנא הוא אע""ג דלא פטריה מאחריות אינו יכול לחזור בו וחייב באחריות. וכן כתב הר""ן.</span>"	גיטין יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. מה הדין בבריא שאמר הולך או תן מנה לפלוני במלוה ובמתנה?	"תניא כותיה דרב שבהולך מנה לפלוני בהלואה הולך כזכי <sup>כח</sup>. רש""י ד""ה דכ""ע כתב שבמתנה לשמואל הולך כזכי. לדעת התוס' אין חילוק בין הולך לתן שבהלואה כזכי ובמתנה לכו""ע לאו כזכי <sup>כט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br><br>כח.  כתב הרשב""א סוף פירקין וקיימא לן כרב ואע""ג דפליג עליה דשמואל [והלכה כשמואל בדיני] דהא תניא כותיה דרב. וכן פסק ר""ת יא, ב תד""ה כל .<br><br>כט.  והר""ן סוף פירקין הביא דברי הרמב""ם  שבמתנה תן כזכי.</span>"	"גיטין רש""י ותוס' יד., יב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עב. הולך מנה לפלוני והלך ובקשו ולא מצאו, תני חדא יחזרו למשלח ותניא אידך ליורשי מי שנשתלחו לו. כיצד ניתן ליישב הברייתות? (4)	"1. לימא בהא קמיפלגי דמר סבר הולך כזכי ומ""ס הולך לאו כזכי. 2. אמר ר' אבא בר ממל דכ""ע הולך לאו כזכי ולא קשיא הא בבריא הא בשכיב מרע. 3. רב זביד אמר הא והא בשכיב מרע הא דאיתיה למקבל בשעת מתן מעות הא דליתיה למקבל בשעת מתן מעות. 4. רב פפא אמר הא והא בבריא הא דמית מקבל בחיי נותן הא דמית נותן בחיי מקבל."	גיטין יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג. מה הפירוש שודא דדייני ומה היא ראיית ר""ת מסוגיין? "	"רש""י פירש שידקדק הדיין את מי היה אוהב יותר ולמי היה בדעתו ליתן. ר""ת פירש שיתן הדיין למי שירצה וראייתו מדקאמר בסוגיין מה שירצה שליח יעשה וקרי ליה שודא."	גיטין תוס' יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד. האם צוואת שכיב מרע בחול או בשבת צריכה קנין? 	"לרבי אלעזר צריכה קנין. לחכמים וכן לרבי יהושע אינה צריכה קנין. לרבי אליעזר לתנא דמתניתין בשבת דבריו קיימים אבל לא בחול. ולר""מ בדעת רבי אליעזר בחול דבריו קיימים אבל לא בשבת."	גיטין גמ' ותוס' יד:		
